שיחות חירום ואפליקציות שיחות דרך האינטרנט: מה לא עובד

האם אפשר להתקשר לשירותי חירום מאפליקציית שיחות?

ברוב המקרים, לא. רוב אפליקציות השיחות דרך האינטרנט — כולל Telvio, WhatsApp, Viber, Skype ו-Google Voice ברוב המסלולים — אינן מתחברות למספרי חירום, וניסיון לחייג לאחד מהם ייכשל לחלוטין או לא ינותב לשום מקום מועיל.

אנחנו מציינים זאת כאן בצורה ברורה, משום שזה מסוג הדברים שאנשים מניחים שיעבדו ומגלים אחרת רק ברגע הגרוע ביותר. לכל טלפון צריכה להיות דרך להגיע לשירותי חירום שאינה תלויה באפליקציית שיחות. בפועל, המשמעות היא טלפון נייד עם SIM, שיגיע לשירותי החירום גם ללא מסלול פעיל ברוב המדינות.

למה לא?

יש לכך שתי סיבות, והבנתן מסבירה מדוע לא סביר שהמצב ישתנה.

שיחות חירום חייבות להיות מנותבות לפי מיקום, ולשיחת אינטרנט אין מיקום. כשמחייגים ל-911 מטלפון קווי, השיחה מגיעה למוקד המענה לשיחות חירום שמכסה את כתובת הרחוב הזו, והכתובת מופיעה על מסך המוקדן. מטלפון נייד, הרשת מאתרת את המכשיר באמצעות שילוש ומעבירה את המיקום. שיחת אינטרנט אינה כוללת אף אחד מהנתונים האלה. האפליקציה יודעת כתובת IP, שעשויה להצביע על מרכז נתונים במדינה אחרת, ומספר טלפון, שהוקצה בכל מקום בעולם. אין בשיחה עצמה דבר שמציין היכן נמצא המתקשר.

המספר שממנו אתם מתקשרים אינו מספר מקומי. שיחה שמתבצעת דרך אפליקציה מגיעה לרשת היעד כשיחה בינלאומית מטווח המספרים של אותו ספק. מערכות מענה לשיחות חירום בנויות סביב מספור מקומי וניתוב מקומי, ושיחה שאינה יוצאת מהרשת המקומית אינה יכולה להיכנס למבנה הזה.

יחד, המשמעות היא שאפליקציה אינה יכולה למסור שיחת חירום באופן תקין, ומסירתה באופן שגוי — למוקדן שנמצא מאות קילומטרים ממקום האירוע — גרועה יותר מאי-מסירתה בכלל.

אילו שירותים יכולים להגיע למספרי חירום?

מיעוט מהשירותים, ורק בתנאים מסוימים.

שיחות WiFi של מפעיל סלולרי יכולות לעשות זאת. התכונה המובנית ב-iOS וב-Android, שמעבירה את שיחות הסלולר הרגילות שלכם לרשת WiFi, אכן מגיעה לשירותי חירום, משום שזו עדיין שיחה סלולרית של המפעיל למספר האישי שלכם. שתי הפלטפורמות דורשות לרשום כתובת חירום לפני שניתן להפעיל את התכונה, וזו הכתובת שיקבל מוקד החירום. דרישה זו קיימת בדיוק משום שהרשת אינה יכולה לחשב היכן אתם נמצאים.

הבעיה היא שהכתובת הרשומה חייבת להיות מעודכנת. אם הפעלתם שיחות WiFi בבית וכעת אתם מתקשרים ממלון שנמצא שלוש ערים משם, המוקד יקבל את כתובת הבית שלכם. בשתי הפלטפורמות ניתן לעדכן אותה: ב-iOS תחת Settings → Phone → Wi-Fi Calling → Update Emergency Address, וב-Android תחת החלק Calls או Calling accounts בהגדרות אפליקציית הטלפון.

שירותי VoIP קוויים עם כתובת רשומה יכולים לעשות זאת. קווי VoIP לבית ולעסק, שנמכרים כתחליף לטלפון קווי — מהסוג שכולל מתאם פיזי ומספר מקומי — נדרשים בדרך כלל לפי תקנות לספק גישה לשירותי חירום. בארצות הברית הם כפופים לכללי ה-FCC עבור VoIP משולב, שמחייבים גישה ל-911 ודורשים מהספקים לקבל ולהעביר כתובת שירות רשומה. חובות דומות קיימות באיחוד האירופי מכוח European Electronic Communications Code ובבריטניה מכוח התנאים הכלליים של Ofcom.

שירותי שיחות מאפליקציות סלולריות בדרך כלל אינם יכולים לעשות זאת, ואלה שמציגים זאת בכנות מציינים זאת בתנאי השימוש שלהם. Telvio אינה תומכת בשיחות חירום: היא מבצעת שיחות יוצאות למספרי טלפון רגילים דרך חיבור נתונים, ואין לה נוכחות מקומית באף מדינת יעד שדרכה ניתן לנתב שיחת חירום.

מה קורה אם מנסים?

זה תלוי בשירות, ואף אחת מהתוצאות אינה טובה.

• השיחה נחסמת ומוצגת שגיאה, וזו ההתנהגות הבטוחה ביותר משום שהכשל מיידי וברור.
• השיחה אינה מתחברת לשום מקום וממשיכה לצלצל, ובכך מבזבזת את המשאב המסוכן ביותר בשעת חירום — זמן.
• השיחה מגיעה למוקד חירום שגוי — התוצאה הגרועה ביותר, משום שהיא נראית כמו הצלחה. מוקדן באזור אחר אינו יכול לשלוח אף אחד, והמתקשר אינו יודע זאת עד שכבר הסביר את המצב.

מה לעשות במקום זאת

חייגו מהחייגן של הטלפון עצמו, לא מאפליקציה. טלפון נייד עם SIM פעיל מגיע לשירותי החירום דרך הרשת המקומית. ברוב המדינות זה עובד גם ללא יתרה, ללא מסלול פעיל, ובמקרים רבים אפילו ללא SIM כלל — רשתות GSM נדרשות להעביר שיחות חירום מכל מכשיר.

למדו את המספר המקומי. 911 בצפון אמריקה, 999 בבריטניה ובאירלנד, 000 באוסטרליה, 112 בכל רחבי האיחוד האירופי. 112 פועל גם ברחבי האיחוד האירופי ובמספר גדול של מדינות אחרות, וברשתות GSM הוא מנותב לעיתים קרובות למספר המקומי הנכון גם במקומות שבהם אינו המספר הרשמי — ולכן זהו המספר השימושי ביותר לזכור בנסיעות.

רשמו ועדכנו את כתובת שיחות ה-WiFi שלכם אם אתם מסתמכים על שיחות WiFi במקומות שבהם אתם מבלים זמן משמעותי.

החזיקו טלפון טעון עם SIM. SIM לנסיעות, SIM לנדידה או eSIM ללא מסלול נתונים עדיין מגיעים לשירותי החירום. זו הסיבה שלא כדאי לנסוע עם מכשיר שמיועד לנתונים בלבד כאמצעי התקשורת היחיד שלכם.

ומה לגבי טאבלטים, שעונים חכמים וטלפונים ללא SIM?

כל אחד מהם מתנהג אחרת, וההבדלים אינם מובנים מאליהם.

לטאבלט או למחשב נייד שמפעילים אפליקציית שיחות אין שום דרך להגיע לשירותי החירום. אין בהם SIM, קשר עם מפעיל או נוכחות ברשת מקומית. התייחסו אליהם כאילו אין להם גישה לשירותי חירום.

טלפון ללא SIM עדיין יכול בדרך כלל להגיע לשירותי החירום. GSM והיורשים שלו קובעים שיש להעביר שיחות חירום מכל מכשיר שמזהה רשת, עם מנוי תקף או בלעדיו. הכיסוי לכך משתנה לפי מדינה ולפי רשת, וחלק מהרגולטורים הגבילו זאת בגלל כמות שיחות המתיחה שהתאפשרו בעקבות כך, אך כאמצעי גיבוי זו אפשרות אמיתית שכדאי להכיר.

שעון חכם סלולרי נחשב לטלפון למטרה זו ויגיע לשירותי החירום באמצעות החיבור העצמאי שלו. שעון שמחובר לטלפון באמצעות Bluetooth מסתמך על הטלפון.

טלפון שמוגדר למצב טיסה ומחובר ל-WiFi יגיע לשירותי החירום רק אם שיחות WiFi של המפעיל מופעלות ונרשמה כתובת חירום. אחרת, אין דרך להגיע אליהם.

מה המוקד צריך לדעת מכם

אם הצלחתם להגיע לשירות חירום בכל דרך שבה המיקום אינו ודאי, הדבר הראשון שעליכם לומר הוא היכן אתם נמצאים — לפני שתתארו את סוג האירוע. המוקדנים מאומנים לבקש זאת קודם בדיוק מסיבה זו.

מסרו את הכתובת בפורמט המקומי אם אתם יכולים, ואם לא — ציינו נקודת ציון. בשיחה בינלאומית או בשיחה שמנותבת דרך האינטרנט, ייתכן שעל המסך של המוקדן לא יופיע דבר, ושם רחוב בצירוף עיר מועיל יותר מתיאור של מצב חירום שאי אפשר לאתר.

אם אתם מתקשרים בשם אדם שנמצא במדינה אחרת — בן משפחה בחו"ל שאינו יכול להתקשר בעצמו — אינכם יכולים להגיע לשירותי החירום המקומיים שלו מהמקום שבו אתם נמצאים, ולא כדאי לנסות. לא ניתן לחייג למספרי חירום מחו"ל. התקשרו למישהו שנמצא בקרבתו פיזית, או לקו המשטרה שאינו מיועד למקרי חירום, שבדרך כלל ניתן לחייג אליו גם מחו"ל ופרטיו מופיעים באתר שירות המשטרה של אותה מדינה.

האם זה חל גם על הודעות טקסט ואפליקציות מסרים?

במידה רבה, כן. שירותי SMS לחירום קיימים בכמה מדינות, אך דורשים הרשמה מראש ופועלים רק ממספר סלולרי ברשת המקומית — בבריטניה יש להירשם לשירות emergencySMS באמצעות שליחת המילה "register" ל-999 לפני שניתן להשתמש בו, ובארצות הברית האפשרות לשלוח הודעת טקסט ל-911 זמינה רק באזורים שבהם מוקדי החירום הפעילו אותה. שום אפליקציית מסרים אינה מגיעה לשירותי החירום בשום מקום.

מספרי חירום שכדאי לזכור

המספר שעובד הוא המספר המקומי, ויש פחות מספרים כאלה ממה שאנשים מצפים.

מקום	מספר	הערה
האיחוד האירופי וחלק גדול מאירופה	112	עובד לצד המספרים הלאומיים בכל רחבי האיחוד האירופי
ארצות הברית, קנדה	911	112 מנותב ל-911 ברוב הרשתות הסלולריות בארצות הברית
בריטניה, אירלנד	999	112 עובד גם כן
אוסטרליה	000	112 עובד מטלפונים ניידים
ניו זילנד	111
הודו	112	מספר יחיד ומאוחד מאז 2017
יפן	110 למשטרה, 119 לכבאות ולאמבולנס	שני מספרים נפרדים
ברזיל	190 למשטרה, 192 לאמבולנס, 193 לכבאות	שלושה מספרים נפרדים

112 הוא המספר שכדאי לזכור אם אתם זוכרים רק אחד. זהו המספר הרשמי בכל רחבי האיחוד האירופי, הוא מוגדר בתקן GSM, וברוב הרשתות הסלולריות בעולם הוא המספר לשעת חירום או מנותב אליו. הוא פועל גם במכשיר נעול, ובמדינות רבות גם ללא SIM.

הרגל נוסף שכדאי לאמץ כשמגיעים למקום חדש: בדקו פעם אחת את המספר המקומי, בשעה הראשונה, ולא ברגע שבו תצטרכו אותו. רוב המדינות מפרסמות אותו במידע לנכנסים בשדה התעופה, וזה לוקח עשר שניות.

בשורה התחתונה

רוב אפליקציות השיחות דרך האינטרנט, כולל Telvio, אינן יכולות להגיע ל-911, ל-112, ל-999 או לכל מספר חירום אחר, משום ששיחת אינטרנט אינה כוללת מיקום ואינה יוצאת מהרשת המקומית. שיחות WiFi של מפעיל יכולות לעשות זאת, אך רק לכתובת החירום שרשמתם — והיא תהיה שגויה אם נסעתם מאז שהגדרתם אותה.

המסקנה פשוטה וכדאי לפעול לפיה לפני שתזדקקו לה: החזיקו טלפון עם SIM פעיל והשתמשו בחייגן שלו במקרי חירום. זכרו את 112, שפועל ברחבי האיחוד האירופי ומנותב לשירות הנכון ברשתות GSM בחלק גדול משאר העולם. התייחסו לכל אפליקציית שיחות, כולל זו, ככלי להתקשרות עם אנשים — לא ככלי להזעקת עזרה.