איך מתקשרים לכל מדינה

לכל שיחה בינלאומית יש אותם ארבעה חלקים, באותו סדר, והבנה של תפקידו של כל אחד מהם פותרת כמעט כל תקלה: קוד היציאה, קידומת המדינה, קידומת האזור או המפעיל ומספר המנוי.

קוד היציאה שייך למדינה שממנה אתם מתקשרים. מארצות הברית ומקנדה הוא 011, ברוב מדינות אירופה, אסיה ואפריקה הוא 00, ומאוסטרליה הוא 0011. הוא אינו קשור ליעד, ולכן מחייגים לאותו מספר זר בצורה שונה משתי מדינות שונות — וזו הסיבה שהנחיה שמתחילה ב־011 שגויה ברוב העולם.

קידומת המדינה שייכת ליעד. מדובר בספרה אחת עד שלוש, שהוקצתה על ידי ITU, וזהו החלק היחיד במספר שלעולם אינו משתנה.

קידומת האזור או המפעיל מזהה עיר, אזור או רשת סלולרית. ברוב המדינות היא נכתבת עם ספרת קידומת ארצית בתחילתה בעת חיוג מקומי, וספרה זו מושמטת בעת חיוג מחו״ל.

מספר המנוי הוא כל השאר. אורכו נקבע בתוכנית המספור הלאומית, ולכן מספר שחסרה בו ספרה הוא טעות כתיב ולא מספר תקף קצר יותר.

בכל טלפון נייד, לחיצה ממושכת על המקש 0 מזינה סימן פלוס. מספר שמחייגים אליו בפורמט +44 20 7946 0958 עובד מכל מדינה בעולם בלי שתצטרכו לדעת מהו קוד היציאה של אותה מדינה, כי הרשת מחליפה אותו בקוד הנכון.

זו גם הסיבה שסימן הפלוס הוא הדרך הנכונה לשמור מספר. איש קשר שנשמר בפורמט בינלאומי מלא יחויג נכון בין שאתם בבית, בנסיעה או משתמשים ב־SIM זר, והוא יישאר תקין גם לאחר ייצוא לטלפון אחר. איש קשר שנשמר בפורמט מקומי מובן רק בתוך מדינה אחת.

החריג הוא טלפון קווי, שאין בו מקש פלוס. במקרה כזה צריך לחייג את קוד היציאה, ולשם כך נועדו הטבלאות לפי מדינה שמופיעות כאן.

שיחה מושלמת מבחינה טכנית לאדם שישן אינה משיגה דבר, ועדיין עולה כסף על עצם החיבור. כל מדריך חיוג כולל טבלה שמראה מה השעה ביעד כאשר באמצע הבוקר, בתחילת אחר הצהריים ובערב בחמש ערים שמהן נהוג להתקשר, כך שהחישוב כבר נעשה עבורכם.

בשיחה אישית, חלון הזמן המתאים הוא בערך 09:00 עד 21:00 לפי השעה המקומית בצד השני. בשיחה עסקית החלון צר הרבה יותר — אמצע הבוקר לפי השעה המקומית, מיום שלישי עד יום חמישי, מניב כמעט בכל מקום את שיעור המענה הגבוה ביותר, כי זה קורה אחרי שהיום התייצב ולפני שאנשים כבר עזבו.

הפרשי אזורי הזמן אינם קבועים. הם משתנים כמה פעמים בשנה, כשכל מדינה נכנסת לשעון קיץ ויוצאת ממנו, וחצאי הכדור נעים בכיוונים מנוגדים, ולכן הפער בין לונדון לסידני עובר במהלך השנה בין ארבעה ערכים. המתכנן קורא את ההפרש של היום מהמכשיר שלכם, במקום לצטט ערך שנכתב במאמר.