תעריפי שיחות

שתי עמודות לכל מדינה, כי ברוב העולם העלות של חיוג לטלפון קווי ולמספר נייד שונה, ולעיתים קרובות ההבדל גדול. כשאפשר לבחור לאיזה מספר לחייג, העמודה הזו מציגה את האפשרות הזולה ביותר הזמינה לכם.

כל הנתונים הם בדולרים אמריקאיים לדקה, וזהו המחיר המלא. אין להוסיף דמי חיבור, אין מינימום חודשי, אין דמי תחזוקה על יתרה שאינה בשימוש ואין עיגול: החיוב הוא לפי שנייה, כך ששיחה שמסתיימת אחרי ארבע דקות ו־12 שניות תחויב בדיוק עבור ארבע דקות ו־12 שניות.

התעריפים נקראים מקובץ יחיד בזמן בניית האתר ומוצגים בדף. אף אחד לא מזין מחיר לתבנית, ולכן הטבלה, דפי המדינות, המחשבון והאפליקציה אינם יכולים להציג מחירים שסותרים זה את זה.

מחירה של שיחה בינלאומית אינו נקבע ברובו על ידי החברה שמוכרת אותה. מדובר בעיקר ב־תעריף סיום סיטונאי: הסכום שהמפעיל בצד השני גובה כדי לקבל את השיחה לרשת שלו ולהעביר אותה לאדם שאליו אתם מחייגים. הספק שלכם משלם את הסכום הזה, מוסיף מרווח ומציג את המחיר הכולל.

תעריפי הסיום נקבעים בשילוב של רגולציה ומשא ומתן, והם משתנים מאוד. במקומות שבהם הרגולטור הוריד את תעריפי הסיום בנייד לכיוון העלות — צפון אמריקה, מקסיקו והודו — המחיר הסיטונאי הוא שבריר סנט, והמחיר לצרכן יכול להיות שניים או שלושה סנטים. במקומות שבהם הסיום עדיין מהווה מקור הכנסה מוגן למפעיל ותיק, או שבהם מספר קטן של מפעילים מתמודד עם תחרות מועטה, המחיר יכול להיות גבוה פי מאה.

זו הסיבה שמפת היעדים היקרים נראית מוזרה למי שמצפה שתהיה קשורה למרחק או לעושר. דקה למספר נייד בגרמניה עולה פי כמה מדקה למספר נייד בהודו, אף שגרמניה קרובה יותר לרוב המתקשרים ועשירה בהרבה. למרחק אין כמעט כל השפעה על עלות ניתוב שיחה דרך האינטרנט; התעריף של המפעיל שמסיים את השיחה הוא למעשה כמעט כל העלות.

המשמעות היא גם ששירות הזול ביותר למדינה אחת אינו אומר דבר על מדינה אחרת. השוו לפי היעד שאליו אתם באמת מתקשרים.

ההשוואה שאנשים בדרך כלל רוצים היא לנדידה, והפער אינו שולי. נדידה קולית דרך חברת סלולר עולה בדרך כלל בין דולר אחד לשלושה דולר לדקה; שיחת VoIP לאותו יעד עולה בדרך כלל כמה סנטים. מדובר בפער של פי חמישים עד פי מאה, והוא גדול בהרבה מכל הבדל בין ספקי VoIP.

ההשוואה השנייה היא לתוספת בינלאומית של חברת הסלולר שלכם. בדרך כלל מדובר בחבילה חודשית, וזה משתלם אם אתם מתקשרים לאותה מדינה מדי שבוע ולא משתלם אם אתם מתקשרים פעמיים בשנה — החשבון תלוי בשאלה אם אתם משתמשים בחבילה, לא בתעריף שמופיע בכותרת.

ההשוואה השלישית היא לכרטיס חיוג, שבו דמי החיבור והעיגול גורמים לנזק הגדול ביותר. כרטיס שמפרסם סנט אחד לדקה עם דמי חיבור של 49 סנט עולה 50 סנט עבור שיחה של דקה אחת. המחשבון מציג את אותה השפעה של עיגול לפי דקה לכל משך שיחה שתבחרו.

התעריפים באתר הזה מוצגים בדולרים אמריקאיים לדקה, משום שזהו המטבע שבו נסחר שירות קולי סיטונאי, והצגת מטבע אחר הייתה מחייבת אותנו להטמיע המרה שמשתנה מדי יום.

מה שמופיע בחשבון שלכם שונה, וכדאי לצפות לכך: App Store מחייב במטבע המקומי שלכם לפי שער ההמרה שלו, ומחיל מס מקומי כאשר תחום השיפוט שלכם דורש זאת. לכן חבילה של $4.99 תופיע כסכום במטבע המקומי שאינו בדיוק 4.99 לאחר המרה, וההבדל נובע מההמרה של Apple ומהמע״מ המקומי שלכם, לא מתוספת מחיר מצדנו.

קרדיט השיחות עצמו נקוב בדולרים ונצרך לפי תעריפי הדולר המופיעים בדף הזה, ולכן החשבון בין תעריף ליתרה מדויק בלי קשר לסכום ששילמתם. אין המרה נוספת בעת ביצוע שיחה, ואין מרווח המרה שמוחל על כל דקה.

יש תוצאה אחת שכדאי לדעת עליה: מכיוון שהתעריף הוא תכונה של היעד ולא של המיקום שלכם, מעבר למדינה אחרת אינו משנה את הסכום שתשלמו לדקה. רק צד העסקה של App Store הוא מקומי.